נעלם א'

חִיּוּכֵךְ קוֹרֵן, מָתוֹק אֲנַחְנוּ כָּאן, אֵין לְאָן לְמַהֵר לִבִּי נִצְבַּע בְּיָרֹק נִדְמֶה כִּי לָנֶצַח כְּבוּלִים נִשְׁאַר אֲנִי תָּמִיד מְסַפֵּר לְךָ הַכֹּל נִמְאַס לִי מֵהַשֶּׁקֶט הַזֶּה שֶׁלְּךָ גּוּפִי טוֹבֵעַ בַּתכול הַפַּעַם אֲנִי לֹא אֶבְרַח לוּ רַק הָיָה לְךָ חֲלוֹם אֲנִי מַבְטִיחַ הָיִיתִי בּוֹרֵא לְךָ עוֹלָם הָרָקִיעַ נִשְׁטַף בְּאָדֹם וַאֲנִי אַט אַט נֶעֱלָם