Lyrics

אני תקוע בשנות השישים ואת במנה הראשונה כנראה שלי יש הפרעה בזהות ולך הפרעת אכילה אני יכול להסתדר רק עם עגבנייה במקרר אבל את תמיד רוצה יותר כאילם עומד על סף דלתך כשופר שאין בו מילה זקוק למחילה כאילם עומד על סף דלתך בתפילה שאין בה מילה זקוק למחילה ערב שבת, מלאכי רחמים והנרות שלך דולקים הילדה שבגרה באת לשבת אל שולחן ההורים אני אומר דבר תורה והיא מקשיבה היא מאמינה כאילם עומד על סף דלתך כשופר שאין בו מילה זקוק למחילה בואי נלך לים נשטוף את הפצעים מהרגליים נפתח חלון ברכב נקשיב לדיסק ישן בינתיים לקראת ראש השנה מסדר ערימות של ניירת מנסה שוב ושוב לפתוח את הסתימה בצנרת לפעמים אני מרגיש איך שהכול ממני בורח לפעמים אני מרגיש בתוך ביתי כמו אורח כאילם עומד על סף דלתך כשופר שאין בו מילה זקוק למחילה בואי נלך לים נשטוף את הפצעים מהרגליים נפתח חלון ברכב נקשיב לדיסק ישן בינתיים כאילם עומד על סף דלתך בתפילה שאין בה מילה זקוק למחילה זקוק למחילה
Writer(s): Miryam Banai, אהוד בנאי Lyrics powered by www.musixmatch.com
instagramSharePathic_arrow_out