חורף

מרים את ראשי לצמרות העצים הגבוהות השבילים מוכרים לי כמעט כמו הדרך הביתה הולך בדרכים שפעם היו לי קשות אל ביתך שהיה לי נפלט מהגשם בלילה וחשבתי אצלך איך החורף עבר כשליבך הוא גם ככה כל-כך קר עינייך תמיד רגילות לאותם הנופים וגופך כבר אינו מתרגש מכל צבע חדש לך ועם ארבע קירות עדיפים על מיליון פרצופים הבטחת לי שאם אשאר את חוזרת הביתה וחשבתי אצלך איך החורף עבר כשליבך הוא גם ככה כל-כך קר וחשבתי אצלך איך החורף עבר כשליבך הוא גם ככה... ומה אם אולי יש לך מישהו בין הסדינים הרי כמה ניסו לפני להגיע אלייך ואם הוא גיבור או שיכור או מוקף בנשים ואם כשהכול מתפורר הוא נלחם על חייך וחשבתי אצלך איך החורף עבר כשליבך הוא גם ככה כל-כך קר וחשבתי אצלך איך החורף עבר כשליבך הוא גם ככה כל-כך קר