למדתי לחיות פשוט ובתבונה
לראות את כחל שמיים ולהתפלל לאל
בערב לשוטט, לגמוע דרך הגונה
כדי על דאגה בלתי נסבלת להקל
עלים רכים מרשרשים בבור
ואשכולות עצים כתם צהוב קמלים
אני כותבת שיר שמח כמזמור
על הבל החיים הנפלאים
אני חוזרת, לי ידיים מלקק
חתול שמן וגרגורו נעים
ואי שם אור חזק בוהק
במגדלי מפעל העץ באגמים
רק לפעמים חותך את הדממה
קול חסידה אשר לגג הבית מתגלגלת
נדמה לי שאפילו לא אשמע
כשתבוא כדי לדפוק בדלת
