מתבונן בתמונה ישנה
תינוק רך בידי אביו
צבעים דהויים משנות השבעים
ידיים טובות אוחזות בי
תינוק רך מביט באביו
אבא מביט בצלם שאולי היתה זו אימי
ברגע אחד שקוראים לו נצח
רגע אחד שקוראים לו נצח
תינוק רך ועטוף בשמיכה
יצא לעולם לזרועות אביו
אבא יצא מהעולם ונשאר בתמונה בזרועותי
אז עכשיו אני אוחז בו
עכשיו אוחז בו, אוחז בי
אור שמש מסנוור את פניו
אני מתבונן בעיניו
מתבונן בו ובעצמי
הכל מתמזג בתוכי
ברגע אחד שקוראים לו נצח
רגע אחד שקוראים לו נצח
תמונה ישנה
שנות השבעים
