הנה הוא מגיע

איך בוקר אחד כל התמימות נעלמה רצינו רק לשמוח וקיבלנו מלחמה בין יריות לאזעקות לזעקות של רחמים לבין השקט הצורם שבתוך בתים ריקים מדינה שלמה בוערת, מחזיקים את הדמעות מנסים למצוא מרגוע בין פחדים וחרדות ותגידו? מה יקרה למשפחות? לילדים שכבר התחילו לנהל איתו שיחות שליבם עכשיו פצוע מכל הכיוונים איך חוזרים אחרי דבר כזה לחיות חיים שלמים? כי "לא פשוט להיות כאן ילד" פשוט זו לא מילה מפחדים לישון בלילה, לא סומכים על המדינה פתאום אין ימין ושמאל, לא רוצים להתפלג למה רק עכשיו נזכרתם כשהבית כבר רועד? אבל אסור לנו לשאול גם אם העם כבר השתגע אם זה מה שהשם בחר - אז השם יודע כי אני, אני בוטחת בבורא שישמור על הילדים, החיילים ושיראה איך שהעם שלו עכשיו קם על הרגליים ויסלח על שהרסנו את הבית בינתיים הנה, הנה הוא מגיע וכל הכאב יחלוף כשאנחנו נגאל הנה הישועה תגיע אבל מתחננים עד אז רוצים להישאר בארץ ישראל לא קיים ממ"ד שיגן על הנשמה לא נזוז, השורשים שלנו עמוק באדמה ילדים בני 20 שמקריבים הכל יש רק מטרה אחת- זה לנצח בגדול! ובין שיחות שמבטיחים ש"הכל בסדר" יש רגעים קטנים של מחשבות בחדר חושבים קצת על עתיד שמקווים לחוות ומודים על מה שעד עכשיו הספיקו לעשות על חיבוק גדול מאמא, על ריח של שבת על יציאה עם חברים שלא זוכרים אותה כמעט על "אני אוהב אותך" של פעם אחרונה ועל אותה אחת שלא דיבר איתה חצי שנה הנה, הנה הוא מגיע וכל הכאב יחלוף כשאנחנו נגאל הנה הישועה תגיע אבל מתחננים עד אז רוצים להישאר בארץ ישראל בארץ ישראל בארץ ישראל תכלס זה לא סתם אירוע, לא עוד אירוע יעני מטלטל וכבר מהיום הראשון הטראומה תקפה כאן את כל מי שהסתכל בואו נתחיל משלום בתוכנו לא מחלקים פה שנאה בחינם חייבים לכל מי שנלחם בשבילנו כל מי שהיו כאן ועכשיו כבר אינם