הבן-אדם היה קם כל בוקר מוקדם
וגם בשישי-שבת
ואוסף מידע לגבי ומחבר לזה שאסף אתמול
ומוסיף גם משלו (שהמציא לבד או
לפחות כך הוא זוכר)
והיה שופך הכל לתוך כלי שקוף
ובוחש ומקרר ובוחש ומחמם
עד שהדבר היה מחליף צבעים
והיה לו לבן-אדם מכשיר ודרכו
הוא הסתכל מאד מאד מקרוב (מאוד מקרוב)
וראה דברים, כל מיני וככה שנים, כל מיני, כל מיני והיו התקדמויות. בשנים. כל מיני
ולעת זקנה היתה אפילו פריצת-דרך
וקרא
למחלה על שמו
(והוא מת)
וקרא למחלה על שמו
ויש מחלה על שמו
