בתחנה יושב בדרך מחדרה לחיפה
יושב וחושב על כל הדרך שעשיתי בשבילה
ומתבאס מאיזה אוטובוס מעיף עליי עשן
ומנגן לי איזה שיר שכמו תמיד נשמע ישן
בתחנה יושב בדרך עד שאתחבר איתה
יושב כותב לי עד שמישהו יבוא ייקח אותה
ומעשן לי עוד סיגריה וזורק אל הרצפה
ומתעצבן מכל טיפוס שמנסה לצוד אותה
ואת חושבת שתמיד אני אוהב אותך
ולא תמיד אני ארצה אותך
אם לא תקחי אותי איתך מהר
את לא תראי אותי יותר
בתוך מונית עם הנהג ועשרה נוסעים לבד
מביט בנוף שכך עובר לו ודואג שלא אפחד
וזה קשה להתרכז עם כל האנשים סביבי
ואת דואגת מחדש להיות קרובה אך לא איתי
בקרב אבוד אני נופל שוב מחדש אל תוך רשתך
מציץ אל תוך ענן הערפל הזה שמסביבך
כבר לא חושב על שום דבר רק מנסה להיגמל
ומנסה שוב להיות איתך מבלי להתבלבל
ואת חושבת שתמיד אני אוהב אותך
ולא תמיד אני ארצה אותך
אם לא תקחי אותי איתך מהר
את לא תראי אותי יותר
לא תמיד אני אוהב אותך
גם לא תמיד אני ארצה אותך
אם לא תקחי אותי איתך מהר
את לא תראי אותי יותר
לא תמיד אני אוהב אותך
ולא תמיד אני ארצה אותך
אם לא תקחי אותי איתך מהר
את לא תראי אותי יותר
לא תמיד אני אוהב אותך
גם לא תמיד אני ארצה אותך
אם לא תקחי אותי איתך מהר
את לא תראי אותי יותר
את לא תראי אותי יותר
את לא תראי אותי יותר
לא תראי אותי
לא תראי אותי, לא
לא תראי יותר, לא
