עם כל המילים האלה, על הקירות
והשמן הפרחוני שלך, שזלג לו, טיפות;
מהצוואר, מהשיער, מהעיניים שלך
נספג בכרית.
הנה הוא מגיע, עיזוז וגיבור
רעב למלחמה, הוד והדר.
ובעיניו זהר, וברגליו נחפז,
ובדבריו שוטף מילים.
נחש לוחש תחת השמיכה, ערמומי ומתחכם;
אגדות ילדים, תנומה גדולה.
ואם תלך, לאן אלך?
ואם אצרח יענו לי השמיים.
גם אם אעוף למרחקים, ואתהלך בלבוש מלכות,
לא אירא רע, כי אתם עמדי ועיניכם למולי.
וצבאות וקרקסים, ותימרות עשן כסוף
יתפוגגו לאבק דק, והכל כתמול שלשום.
עם כל המחלה הזאת שהתפשטה בקירות
והכלב הזה, שדעך לו לאט לאט תחת העץ.
נישא על זרועות מחותמות בפצע,
הן מניחות אותי על המיטה,
בעדינות מכסות ומכבות את האור.
ברוך הבא,
ילד, צהוב.
ברוך הבא, ילד.
ברוך הבא.
