כמה היא מסתכלת עליי
שולפת לי את המשפט המיושן על יין
שמשתבח עם הזמן
רוצה עוד לילה לבן
ולי אין כח לדבר גם לא עם העיניים
שמתעייפות מהחיוך שלך, תתני מהריקוד שלך תפסיקי לדבר
אולי תתחילי להזיז יותר כבר את הגוף שלך
שהמילים מתוך הלב שלך יתחילו לשדר
אז תרימי עוד כוס של יין
כי אני שוב נרגש
תראי איך השמיים נפתחים מחדש
יכול להיות שקשה
כי לא תמיד הכל דבש
אל תשכחי שפעם אהבנו ממש
זמן לא מרגישים את הזמן
אני ואת בתוך עולם קטן שלא נגמר לי
ואת לוחשת לי סלסה
זה זורם לי בדם
הקצב שוב מחליט לקבוע לנו את הלילה
פתאום אני אוהב את החיוך שלך
אוהב את הריקוד תמשיכי לדבר...
